נגזרות מראיון עם יהושוע אנגלמן, בן 54 רב ופסיכותרפיסט גר בירושלים

גזרתי את מיטב ציטוטיו (ובצניעות הוספתי משלי) כי הוא מבטא את עיקרי תפיסת חיי - אלברט

" אני לא מאמין באלוהים שמצווה וכופה כללים אני מאמין שהתורה היא מנוע חיפוש, החיפוש הוא האלוהי (האדם , הטבע, החיים גם). העניינים התורניים הם כלים שדרכם אמור אדם ללמוד את נשמתו, שהיא אלוהית אינסופית וייחודית.

רוב הדתות והיהדות ביניהן עלולות לסרס אנשים, לכפות עליהם כל מיני דפוסים, להביא אותם לחיות חיים שקריים, (ולהוביל אותם להרס, שנאה וכאוס) שמנוהלים על ידי כללים שלא מאפשרים לאדם להכיר את עצמו באמת. כשאדם אומר שאין לו תאווה לכלום, שהוא רק רוצה להתפלל כל היום, הוא שקרן.

דת שמתבססת רק על צריך לעשות ככה או אסור לעשות ככה היא בעייתית. אם תהיה טוב הכל יהיה בסדר, ואם תעשה משהו לא טוב תרגיש אשמה. ויש מדרג של מה בסדר ומה לא. את האדם הדתי מלמדים שאתה צריך להיות צדיק ! במקום לומר לו אלה כלים דרכם תחפש. ( אותו אלוהים הזין אותנו בבינה ומוח מופלא לעשות בו שימוש להתפתחותנו ומחקר חיינו ).

הגישה האורתודוקסית הרווחת היא שהאדם הוא מכונה והמצוות הן הוראות הפעלה, זה זלזול בצלם אלוהים. האורתודוקסיה מגדירה אנשים על פי מה שהם עושים, ולא על פי המהות. החיפוש ( תאוות החיים והסקרנות בין השאר... ) הוא זה שמגדיר את האדם ולא התשובה.

אמונה נותנת לאדם כוח לחיות עם השאלות ,סבל וייסורים תמיד יהיו בחיים. כל הדתות לכאורה נותנות תקווה אבל כל האנשים המאמינים יודעים שהדת לא נותנת שום תקווה ושום בטחון. אלוהים לא נותן ביטחון, הוא גם לא אמור לתת ביטחון. האנשים הם אלה שצריכים את הביטחון.

כולנו אוהבים מסגרת אבל זה לא נותן משמעות .משמעות זה משהו שתמיד מחפשים ואין תשובה ספציפית היא רק מאפשרת לאדם להמשיך לחפש. ( או \ ו למלא חייו בעניין \ עשייה ).

אי אפשר להגיד שום דבר טוב על אלוהים, הוא לא חי והוא לא קיים והוא לא רוצה והוא לא חכם. אלוהים זה מושג שמתאר חוויה שלנו זה השלכה שלנו.

מי באמת ישראלי? עצם השאלה מצביע על כך שהחברה שלנו חולה ! ( וכאן מזה זמן אני גורס כי אירן איננה זקוקה לפצצה אטומית, היא כאן ומתקתקת בקול און )

השמאל והימין עושים כאן טעות ,שניהם מדברים בשפה של הדרה שנאה ואיבה, אף אחד מהצדדים לא שואל את עצמו מאין נובע הצורך להרגיש שהוא טוב יותר מאחרים? (ההשוואתיות...) אולי (ניתן) אפשר למצוא מכנה משותף בין חלקי החברה מתוך מחויבות לערכים של טוב לב וחסד.

לאורך כל ההיסטוריה הדת משמשת כהנמקה לשנאת האחר ולנישולו. אולי מפני שהאדם מאוים, הוא חושב שאם לאחרים יהיה טוב, לו לא יהיה טוב. אבל המטרה חייבת להיות שלכל בן אדם בעולם יהיה טוב. (תפיסת חיי מושתת על הומניות ממנה אני שואב את מרבית הוני הרגשי למסע הזה של החיים).

ביהדות התחושה הזאת שאנחנו יותר טובים פשוט דופקת אותנו היא הורסת את היהדות מבפנים. היא יוצרת יהדות שבה בעצם אני לא צריך להשתפר כאדם. התפיסה הגזענית

שאומרת "זה שנולדתי יהודי אני בסדר" יותר מזה לא צריך. ( "העם הנבחר" בעיני שורש כל הרע ...)

להאמין באלוהים ולא בבני אדם זו לא אמונה אמתית. אין משמעות ( לחיים) ליהדות ( ולכל מאמין אחר ) בלי הרצון שהכל ולכולם יהיה יותר טוב.

הגזענות היא בעיה קשה מהגדולות במדינה כיום והיא טבועה בדנ"א שלנו תחושת עליונות של היהודי באשר הוא יהודי.

לומר אלוהים בחר בי אני העם הנבחר יש בזה משהו נרקיסיסטי כשבן אדם מתענג מכך שאלוהים אוהב אותו כשאדם עוסק במשהו שממלא אותו הוא לא נופל לנרקיסיזם הוא לא נופל להשוואות ,אלא לשפה של ספק וענווה.

חוזק אמיתי זה לומר אני לא יודע, מנהיג אמיתי צריך להיות מסוגל להודות שהוא לא יודע אבל מאוד סקרן. ( מכאן צא ולמד מי מהמושלים בנו מאז הקמתנו כמדינה ראוי לתואר מנהיג ?! ובוודאי שלא הנוכחי שבהם )

חסד , משפט. צדקה. חמלה ( פתיחות , הוגנות ,שקיפות , הדדיות ועוד ) . אלה ערכים שצריך לדבוק בהם . ההבנה שיש אלוהות ולא אלוהים. אדם שעושה טוב אלוהים נימצא בלבו. כל אחד יכול לבחור את הדרך שלו לחמלה . בשביל האחד להיות צמחוני, אבל הוא לא צריך לחשוב שלמישהו שאוכל בשר יש פחות חמלה בליבו. אולי יש מישהו שהוא הרבה יותר טוב ממני והוא אוכל בשר?

כל אחד יכול להרבות דעת וטוב חייבים לחלום על זה ."